הצעיר שהוחלט שישמש תמרור אזהרה לפזורה הבדואית, שם התופעה נפוצה במיוחד הוא בן 36 שהתחתן לפני 15 שנים עם אשתו הראשונה. בחודש מאי האחרון ביקש הצעיר מאביה של נערה בדואית בת 24 מהנגב כי תינשא לו, למרות שהוא נשוי. הצעירה קיבלה את ברכתו של אביה, ולא התנגדה להצעה. אבל עשתה זאת כיוון שלא ידעה שהצעיר שהציע לה נישואים כבר נשוי, גם שבית הדין השרעי, שהוא בית הדין המוכר של שני בני הזוג העניק את ברכתו לנישואים ואישר אותם.
פוליגמיה הוא עניין שאינו זר למשפחות הבדואיות שכמחצית מהן פוליגמיות. לא רק הבדואים מצטיינים בריבוי נשים, גם צעירים פלשתינים רבים, מעדיפים אישה שניה, וההערכה היא שבכל שנה חל גידול של אחוז אחד במספרם של מי שמעדיפים אישה שניה בישראל.
שרת המשפטים שקד, ראויה לכל השבחים על כך שהיא פועלת לאכוף את החוק, שהוא בתוקף, אך לא נאכף במשך שנים. הגשת כתב אישום אחד, הוא לא יותר מירייה באפלה, שלא תרתיע לא צעירים בדואים ולא צעירים פלשתינים לוותר על אישה שניה.
הצעירים בפזורה הבדואית התרשמו כבר מזמן, שמדובר בחוק שלא נאכף, עכשיו חובת ההוכחה היא על השרה שקד, שאין מדובר באכיפה חד-פעמית, אלא מדובר באכיפה מסודרת שתתבטא ביותר מהגשת כתב אישום אחד.
רק לפני שמונה חודשים, דחה שופט בית הדין למשפחה בבאר שבע, אלון גביזון, תביעה לאבהות שהוגשה ע"י בדואי תושב הפזורה, אב ל-56 ילדים, משבע נשים שונות, כאשר היום הוא נשוי לארבע מהן.
התובע ושתיים נשותיו תבעו מבית המשפט למשפחה להכיר בשלושת ילדיו הקטינים, כילדיו החוקים. כדי שיוכלו להירשם במרשם האוכלוסין. השופט אלון גביזון דחה את התביעה בנימוק שיש למגר את תופעת הפוליגמיה במגזר הבדואי. הוא כתב בהחלטתו כי "נראה שגברים בדואים פוליגמיים מעדיפים לשאת נשים פלשתיניות, תושבות האזור, הן מהטעם שתשלום המוהר עבור אישה פלשתינית עשוי להיות נמוך יותר, מתשלום עבור אישה ישראלית, והן מהטעם שלאחר הנישואין מתנתקת האישה הפלשתינית ממקום מוצאה וממשפחתה, ובהיעדר מעמד במדינה נעשית תלויה לחלוטין בבעלה, ולשליטה מוחלטת שלו". כאשר יש המשוים את חומרת התופעה לסחר בנשים.
מהרשימה המשותפת מתברר שגם אחד מנבחרי הציבור שלנו הוא פוליגמיסט. חבר הכנסת טאלב אבו עראר נשוי למספר נשים והוא לא לבד. גם מספר אנשי דת אימצו את אותה שיטה. עכשיו מתכוונת הממשלה להגביר את האכיפה, שמשמעותה עד חמש שנות מאסר למי שיפר את החוק. אבל מתברר שהדרך אינה פשוטה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יושבת-ראש הוועדה לקידום האישה בכנסת, אינה שותפה כנראה לדעה שש להילחם בפוליגמיה, ואולי היא מתקשה להתמודד עם הלחצים המופעלים עליה. רק לאחרונה היא התבטאה כי שהיא מתנגדת לפוליגמיה, אבל הוסיפה באותה נשימה שממש לא דחוף לאכוף את החוק.
אחת הדרכים שבהם מתכוונת הממשלה להיאבק בתופעה היא להגדיל משמעותית את דמי המזונות במקרה של נישואים פיקטיביים. עד עכשיו נפסקו מזונות נמוכים ע"י בתי הדין השרעים, דבר שלא יצר הרתעה מפוליגמיה. הכוונה היא לפעול בדרך משולבת של העלאת דמי המזונות עם קיזוז של דמי הביטוח הלאומי, שני צעדים שבכוחם להפוך לגורמים מרתיעים במגזר הבדואי.
גם במגזר היהודי קיימת פוליגמיה, ארגון המשדך רווקות ליהודים נשואים עושה זאת בידיעת הרבנות. פעילותו של הארגון מכוונת לציבור הדתי-חרדי, כאשר מקצת הנשים שאליו פונה הארגון הן חוזרות בתשובה.
הרבנות טוענת כי מתן היתר לנשואים לאשה שניה הוא במקרים חריגים בלבד, שבהם האישה במצב פיזי או נפשי קשה, אלא שבפועל הדברים נעשים גם אחרת. מעיקר דין תורה אין איסור לשאת שתי נשים. התלמוד מספר על רבי טרפון שהיה כנראה הרב הפוליגמי המפורסם ביותר, שנשא 300 נשים. בתקופת נישואיו שררה בצורת קשה בארץ, אבל לרבי טרפון היה שפע של מזון כיוון שחי מן המעשרות שניתנו לכוהנים באותה עת. כיוון שגם אשתו של הכהן זכאית לאכול מן המעשרות, הרי ש-300 נשים נהנו באותה עת מהשיטה שרווחה באותה תקופה, ועזרה לרבים לשרוד את הבצורת הקשה.
חז"ל הטילו תנאי שלא להתחתן עם כמה נשים, אלא אם כן יש לגבר את היכולת לפרנס את כולן, ההמלצה של חז"ל היא לא יותר מארבע נשים, כדי שהבעל יוכל לקיים מצוות עונה לכל אחת מהן פעם בחודש. האסלם מתיר לגבר לשאת עד ארבע נשים, והנצרות שוללת את התופעה, אצלנו "שכחו" כבר שנים רבות לאכוף את החוק.
נכון יהיה אם שרת המשפטים אילת שקד, לא תבצע אכיפה בררנית, ותאכוף את החוק גם בקרב יהודים, המנצלים את מצוקתן של נשים ונושאים אישה שניה- תופעה שלעיתים קרובות הרבנות בוחרת להתעלם ממנה.
רק אכיפה תקיפה, מתמשכת מבלי לבצע פניית פרסה משיקולים פוליטיים או אחרים תצמצם בצורה ניכרת את התופעה.
רישום תגובה