הבוחש בביבים

הכותב הוא משפטן, הוא שימש מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ויושב-ראש אגודת העיתונאים. הוא ממייסדי התנועה החדשה "יושרה לישראל", שקמה כדי להילחם בשחיתות וחבר ההנהלה שלה. המאמר הוא על דעתו של הכותב ואינו מבטא את עמדת "יושרה לישראל"למה יועץ התקשורת ניר חפץ צריך להשיא משואה ביום העצמאות? (רמז: דאגתו לביטחון המדינה). ומה הוא צריך לומר בטקס כשהוא אוחז באבוקה כמה דקות לפני שידליק את המשואה? כדאי שתקראו.

אין כמו הכותרת שבה הוכתר המאמר הזה כדי לשקף את דעתי על עד המדינה החדש ניר חפץ. מה שהביא אותי לעסוק בחפץ, הם דברים שאמר אחד מפרקליטיו לפיהם "כאשר הציבור הישראלי ייחשף לדברים במלואם, הוא יתמוך בהחלטתו של ניר חפץ" לשמש עד מדינה.

הבנתי נכון? ניר חפץ הוא בכלל הצדיק, ובבוא היום כשנחשף לתרומתו של חפץ למען המדינה, אין ספק שנתמוך בהחלטתו לחצות את הקווים. אני מציע שלא להמתין ימים ארוכים, ולהעניק לחפץ כבר עכשיו אות הוקרה על תרומתו לביטחון ישראל ועם ישראל. יום העצמאות מתקרב ואתו גם הטקס המרכזי להשאת משואות, שאין מאחד ממנו את העם. ההצעה שלי להציע לחפץ להדליק משואה כבר ביום העצמאות הקרוב.

יש לי אפילו נוסח שאני חושב שיהיה הנוסח שישקף את פעילותו של חפץ, למען העם והמדינה:

"אני ניר חפץ, עיתונאי, בן 52, עורך, דובר, איש תקשורת, בעבר ראש אגף ההסברה הלאומי, עורך מעריב, יועץ התקשורת של ראש הממשלה ורעייתו, יועץ מיוחד לנוחי דנקנר, ויועץ לקבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, כמגייס חסויות ופרסומות לקבוצה. מחבר הספר "הרועה", המביא את סיפור חייו של אריאל שרון, מתכבד להדליק משואה זאת על כך שהייתי תמיד האיש הנכון במקום הנכון, עובדה שאפשרה לי לגזור את הקופון הנכון, תמיד בעיתוי הנכון. אהבתי את נתניהו, ואפילו הערצתי אותו, אבל כשהיה ברור לי שאשיג מעמד של עד מדינה, מבלי שאאלץ לשלם שום מחיר על מעשי, הלכתי על זה ובגדול. עשיתי את זה לאחר שהגעתי למסקנה שרק כך אוכל להציל את עורי, עשיתי את זה רק אחרי שהגעתי למסקנה שאין לנתניהו סיכוי לזכות בקדנציה נוספת, עובדה שלא תאפשר לי לגזור קופונים נוספים, ולהעשיר בעתיד את חשבון הבנק שלי.

אני ניר חפץ, יליד חיפה. כמי ששרת בחיל המודיעין, ויודע להעריך מודיעין טוב. אומר לכם כי על סמך ניסיוני המבצעי וחושיי המחודדים, היו שני אירועים ביטחונים שכל הדרג המקצועי כולל ראשי השב"כ והמוסד, אמרו משהו אחד, אבל נתניהו קיבל החלטה אחרת לגמרי בלחץ של שרה ושל הבן יאיר.

אני חושף את הפרטים האלה כי טובת המדינה חשובה לי והייתה תמיד לנגד עיני. הגעתי להסכם עד מדינה שאני מאחל רק לקרובים לי ביותר, קיבלתי חסינות מלאה, לא אעמוד לדין, לא ארצה מאסר ולא אשלם קנס, בתמורה אני מגלה לכם את הסודות הכמוסים ביותר, ויש לי גם הקלטות.

העובדה שרק עד לאחרונה התבטאתי נגד עדי מדינה, ועכשיו חציתי את הקווים ושיניתי את דעתי, היא רק מטעמים ששירתו אותי באותה עת. אל תשכחו, תמיד גזרתי קופונים גדולים. בבחירות 2015 כשהייתי מנהל ההסברה של הליכוד קיבלתי שכר של מאות אלפי שקלים, וגם כשהענקתי יעוץ תקשורתי למשפחת נתניהו קיבלתי מקופת הליכוד שכר חודשי של 26 אלף שקלים. נאלצתי להפסיק לשתות מבאר המים הצלולים של קופת הליכוד, רק לאחר שמבקר הליכוד עו"ד שי גלילי, העז לפגוע בפרנסתי והפסיק את החגיגה.

בין לבין בחשתי פה וערבלתי שם, מי שלא ציית לי זכה להתפרצויות הזעם המוכרות שלי, שכללו צעקות קשות. העובדה שנאלצתי להיות גם "מאעכר",היא רק מתוך רצון להמשיך ולהתפרנס בכבוד, תוך ניצול היכולות הגבוהות שלי, וקשריי המקצועיים.

העובדה ששמי נקשר גם בפרשה שנוגעת לבחירת יועץ משפט לממשלה, היא ההוכחה שאני לא רק סתם יועץ אלא גם בוחש. אף אחד מכם לא חשב כנראה מעולם שיש לי גבולות, אבל יש לי. לשקר זה חלק מהמקצוע, זה לא פלילי, זה מושחת ואולי לא מוסרי ואפשר לחיות עם זה. אבל לשבת בבית סוהר בשביל נתניהו או שרה זה סיפור אחר. אני שונא ליזול, פשפשים עוקצים אותי, ולכן מהרגע הראשון היה ברור לי שמעצר או מאסר הם אפילו לא אופציה, ואל תשכחו שמזה אי-אפשר לגזור אפילו חשבונית קטנה.

יש גבול לנאמנות שלי. יש לי אישה ושני ילדים, ואתם ממש לא יכולים לצפות שאשכב בשביל ראש הממשלה או אשתו על הגדר ואקבל עונש מאסר ועוד עם רישום פלילי, שלא יאפשר לי להמשיך לעבוד במקצוע שאני מצטיין בו כל כך.

למה אני מספר הכל עכשיו? למה לא לפני שנה? שנתיים? חמש או עשר שנים כשחלק מהדברים היו אקטואליים ואולי רלוונטיים? התשובה שלי אחת: הכל למען ביטחון המדינה. אני אגלה עוד דברים, ולא אחסוך שום סיפור טוב מהחוקרים. לא לחינם זכיתי בעיתונים בכותרת "האיש שידע יותר מידי". ואני יודע הכל.

איך אמר עורך הדין שלי? "כאשר הציבור הישראלי ייחשף לדברים במלואם, הוא יתמוך בניר חפץ". תגידו אתם. אפשר אחרת?