היפנים בנעלי השף משה שגב

זכיתם לאכול קינוח שהוגש לכם בתוך נעל? לא? זה רק משום שלא הזמנתם את השף משה שגב לבשל אצלכם  ראש הממשלה ורעייתו אירחו בביתם את ראש הממשלה היפני, שזכה למנה אחרונה שהוגשה לו בתוך תבנית דמוית נעל  אומנות או חוסר רגישות? תלוי את מי שואלים

אוהבים קינוחים מקורים? ספק גדול אם הקינוח שהיה מוגש לכם בתבנית דמוית נעל, פרי יצירתו המקורית של השף משה שגב היה עושה לכם את זה.

שגב, שף מוכשר בעל רשת מסעדות הנושאות את שמו ותוכנית טלוויזיה מצליחה, הוא שף מקורי אבל חסר רגישות, וכנראה לא בקיא בתרבות היפנית. אם הוא היה עורך שיעורי בית לפני הארוחה שהכין לאורח היפני, הוא לא היה מגיש בוודאות שום מנה וגם לא את הקינוח בתבנית דמוית נעל.

נימוסים ומנהגי אירוח שונים ממדינה למדינה, ולכן רק טבעי היה שראש הממשלה נתניהו, שממלא גם את תפקיד שר החוץ, היה מתייעץ עם מי שבקיאים בתרבות היפנית במשרדו, כדי למנוע מבוכה מאורחיו היפנים.

היפנים מובילים בנימוסים

היפנים ללא ספק מובילים בתחום הנימוסים. אם אתם סועדים על שולחנו של מארח יפני כדאי מאוד שתתרגלו אכילה בצ'ופסטיקס ותמנעו מלשחק עם מקלות האכילה.

אם אתם סועדים על שולחנם של נורבגים, כדאי שתזכרו שמקומם של המרפקים לא על השולחן. אם הוזמנתם להתארח בארוחה של רוסים כדאי מאוד שתמנעו מלהביא פרחים בצבע צהוב, המסמלים בגידה או סיום מערכת יחסים. חשוב גם שלא תביאו למארחים חרציות אדומות שאותם נוהגים ברוסיה להניח בדרך כלל בבתי עלמין.

אם הזדמנתם לספרד כדאי שתקפידו לנהל שיחה במשך כל הארוחה. אם תשתקו יותר מעשר שניות המארחים עלולים לקבל את הרושם שהאירוח שלהם נכשל ובגדול.

בתאילנד, חשוב שלא תשתמשו במזלג, לעומת זאת באיטליה חשוב שתאכלו פסטה רק עם מזלג. אם אתם סועדים על שולחנם של סינים, חשוב מאוד שתביעו את שביעות רצונכם מהארוחה בקולות של מציצה. רק כך ידעו המארחים עד כמה גדולה הייתה גדולה הנאתכם מהארוחה.

אם אתם מוזמנים לארוחה באנגליה, אל תסתפקו בבקבוק יין אחד, ואם במקרה תגיעו לפורטו ריקו, אל תעשו מאמץ מיוחד להגיע בזמן לארוחה ותרגישו חופשים לאחר.

הנעל ביפן מסמלת טומאה

אבל אם תוזמנו במקרה לארוחה ביפן, אין סיכוי שתקבלו את המנה האחרונה בתוך נעל. היפנים עורכים הפרדה ברורה בין טהור לטמא, כאשר מה שמחוץ לבית טמא ומה שבתוך הבית טהור, זו גם הסיבה שהיפנים לא יכנסו לעולם הביתה כשהם נועלים נעליים, ויקפידו תמיד להשאיר את נעליהם מחוץ לבית על מפתן הדלת.

השף שגב שלא מכיר כנראה את הנימוסים היפנים, הציע לאורחים מנה אחרונה של פטיפורים שהונחו בתוך מתכת דמוית נעל שביזתה אותם. היפנים חשו שלא בנוח אבל נמנעו מיצירת תקרית דיפלומטית. ספק גדול אם הקינוח שהכין עבורם השף שגב היה מתוק.

זאת לא הנעל היחידה שעשתה כותרות. כשהנשיא בוש הבן, ביקר בעירק הושלכה לעברו נעל על-ידי עיתונאי עירקי במטרה לבזות אותו.

גינוני השולחן זכו לחריגה צורמת על-ידי ג'ורג' בוש האב שהקיא בשנת 1992 על ראש ממשלת יפן בארוחת ערב חגיגית במעון הנשיאותי היפני לאחר שסבל משפעת.

גם הנשיא אובמה זכה לכותרות, לאחר שקידה שקד למלך סעודיה שהתפרשה כאילו נשיא המעצמה הגדולה בעולם השתחווה למלך הסעודי. זה היה במפגש 20-G במלון בקינגהאם בלונדון, והבית הלבן נאלץ להבהיר כי מדובר בקידה מכוונת.

בעלי הטורים השמרניים בארצות הברית, כתבו אז שהמחווה של אובמה פגעה בכבודה ובעצמאותה של ארצות הברית, כשנשיאה השתחווה לנפט הסעודי.

"שגב ארט" – או חוסר טקט

ואצלנו התאמץ השף משה שגב, לשכנע שמדובר "בקינוח ייחודי "בשפה קולינרית – אומנותית המזוהה עם השף בארץ ובחו"ל-"שגב ארט".

מתברר שאנחנו הילידים לא מעודכנים בחידושים האומנותיים, מה גם שהקינוח שהוגש בתוך פסל של האומן הבינלאומי טום דיקסון, מוצג במוזאונים החשובים ביותר בעולם.

עכשיו נשאלת השאלה, איך אנחנו חסרי התרבות, מעיזים להטיל ספק במיצג אומנותי בדמות נעל שהאורחים היפנים ראו בו גסות רוח. ייתכן שרק בגלל הנימוס, הם לא הניחו את הקינוח שהוגש להם בכלי דמוי נעל, על השטיח בכניסה לבית כפי שהם עושים כשהם מגיעים הביתה.