משה נסטלבאום
עובדים עלינו בעיניים
טור דעה אישי בשלישי שלא דופק חשבון * למה השופט יוסף שפירא שפורש בקרוב הוא מבקר מדינה חסר שיניים* איך קשורה ראומה אלדר, קריינית החדשות הראשית של שנות השישים, לנפוטיזם שהיה אז ברדיו * למה אסור לכם לקבל שטר בערך 500 אירו * ולאן הולך הכסף של עמותת "רפואה ומשען" מאשדוד?
השופט יוסף שפירא, מבקר המדינה יסיים בקרוב את תפקידו. אי אפשר שלא להתגעגע לשופט מיכה לינדנשטראוס, המבקר הקודם שהלך לעולמו, כשם שאי אפשר להתעלם מתקופתו של לינדנשטראוס שהטביע את חותמו על ביקורת המדינה.
נדם קולה של ראומה אלדר, שהייתה קריינית החדשות הראשית של "קול ישראל". בשנות השישים. היא הדריכה גידלה וטיפחה דורות של קריינים. פעם כדי להיות קריין או מגיש נדרש גם "קול רדיופוני", וגם נתוני פתיחה שלא קיימים היום. מי שמאזין לרדיו נחשף לקולות של מגישים שלעיתים קשה להבין מה הם אומרים. הרדיו של שנות השישים היה רדיו חזק אמתי, אבל היה בו גם נפוטיזם.
אל תסכימו לקבל את השטר הסגול בעל הערך הנקוב של חמש מאות אירו. יתכן שהוא מזויף, בקרוב הוא ייצא מהמחזור. למה בנק ישראל לא מספר לנו איך להתמודד עם גל הזיופים באיכות מעולה שמציף את הארץ.
עמותת "רפואה ומשען", שמקום מושבה בנתיבות מבקשת תרומות עבור חולה סרטן. אל תתרמו לה שקל אחד עד שהעמותה תציג בראש דף הפייסבוק שלה אישור של רשם העמותות המעיד שהיא מתנהלת כחוק ובדיקת הרשם מעידה שניהולה תקין.
חסר שיניים
יוסף שפירא מבקר המדינה, פורש בקרוב וזו בשורה משמחת. שפירא שהגיש השבוע את הדו"ח האחרון שלו, לא נחשב מי שהטביע את חותמו על בקורת המדינה, או על נציבות תלונות הציבור, שהיא יחידה שפועלת במסגרת בקורת המדינה, ועוסקת בתלונות של אזרחים על משרדי הממשלה ורשויות מקומיות.
שפירא, להבדיל מקודמו השופט מיכה לינדנשטראוס ז"ל, שהלך לפני שבוע לעולמו, נחשב מבקר חלש, בלתי מורגש, וחסר השפעה שהמבוקרים לא התרגשו במיוחד ממה שאמר או כתב.
רוצים דוגמא? המבקר שפירא, סבר שאלדד קובלנץ, מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי, לא היה ראוי להיבחר לתקופה כהונה נוספת, בעקבות ממצאי דו"ח ביניים שנמצא ברשות המבקר. אז מה?
מרבית חברי מועצת תאגיד השידור הציבורי, הצביעו בעד בחירתו של קובלנץ. היושב ראש גיל עומר, שנמנע מלהצביע בעד קובלנץ, עשה זאת מחשש שהצבעה בעד קובלנץ, עשויה לפגוע בו בעתיד, או לקצר את תקופת כהונתו.
לא ברור מה עשה עומר, כדי לשכנע את חברי מועצת התאגיד לנהוג כמוהו, כשם שלא ברור מדוע נאלם קולו של השופט שפירא, לאחר שחברי מועצת התאגיד לא התייחסו ברצינות לפנייתו, ובחרו בקובלנץ למרות טיוטת הדו"ח והפניה שהעביר אליהם מבקר המדינה.
קובלנץ, הוכיח שהוא לא סופר את המבקר. השופט שפירא, יצר בציבור תחושה, שביקורת המדינה היא חסרת שיניים, או ששיניה קהו בתקופת כהונתו. שלא כקודמו השופט לינדנשטראוס הוא לא הטביע שום חותם בתקופת כהונתו.
אני מתגעגע לשופט מיכה לינדנשטראוס. שהיה הראשון להנהיג בקורת בזמן אמת. הוא זה שהביא למהפך בביקורת המדינה. השופט שפירא, לא החמיץ שום אפשרות להצטלם עם כרכי הדו"ח שאיש לא קורא, וגם הצליח במאמץ לא גדול, להחזיר את ביקורת המדינה לתקופה שקדמה למבקר לינדנשטראוס, ולכן טוב שהוא הולך הביתה, גם כשזה מאוחר מידי.
נדם קולה
ראומה אלדר שקולה נדם בגיל תשעים ואחת, הייתה קריינית החדשות הראשית של "קול ישראל" בשנות השישים. מי שזכה להכיר אותה מקרוב לא יכול היה שלא להתרשם מחוכמתה, בקיאותה בשפה העברית וחוש ההומור המיוחד שלה.
ראומה אלדר, עבדה ב"קול ישראל", ארבעים שנה. לפני עשרים ותשע שנים בדיוק, ביום העצמאות בשנת 1990 היא ייצגה את רשות השידור, והשיאה את אחת משתיים עשרה המשואות, בטקס השאת המשואות בהר הרצל בירושלים לכבוד מורשת הלשון העברית.
לפני יותר מעשור, לקתה אלדר באלצהיימר. בעלה שהלך לפני מספר חודשים לעולמו, התעקש לטפל בה בבית ועשה זאת במסירות רבה. הוא לא אפשר את אשפוזה בבתי חולים, כדי למנוע ממנה את הסיכון להדבק ממחלות, וזו כנראה אחת הסיבות לאריכות ימיה.
ראומה אלדר, היא אחותו של הקריין המיתולוגי משה חובב, שהלך לעולמו לפני שלושים שנה. שניהם היו הראשונים שקבעו את אמות המידה להגשת שידורי חדשות ב"קול ישראל". רעיתיו של חובב, הייתה דרורה בן אב"י, נכדתו של אליעזר בן יהודה, מחייה הלשון העברית, שהייתה מנהלת התוכניות של "הגל הקל" של "קול ישראל, שהפך לימים לרשת ב' של "קול ישראל.
בנם של חובב ובן אב"י הוא גיל חובב, שהוא אחיינה של ראומה אלדר, כתב בדף הפייסבוק שלו: "דודה ראומה החכמה, המשכילה והמבריקה, הלכה מאתנו והותירה עולם שיש בו פחות אהבה, פחות ערכים, ויותר עצב" והוא צודק.
מי שחוזר אל שנות השישים של "קול ישראל", מגלה שברדיו של פעם היה נפוטיזם של ממש. מנהל הרדיו היה משה חובב, רעייתו דרורה בן אב"י, הייתה מנהלת "הגל הקל" של "קול ישראל", ואחותו של משה חובב ראומה אלדר, הייתה קריינית החדשות הראשית של הרדיו.
לפני שהמושג נפוטיזם זכה להכרה, זכה הרדיו הממלכתי לאנשי רדיו מרשימים, עם קולות רדיופוניים אמתיים, שקראו בעברית רהוטה טקסטים שנכתבו על ידי עורכי חדר החדשות שבקיאים בשפה העברית. לא לחינם נחשב חדר החדשות של הרדיו במשך שנים לבית הספר הטוב ביותר בישראל לעריכה ולכתיבה של חדשות.
בוגריו, ומי שהחליטו לפרוש מעבודתם ברשות השידור, היו תמיד מבוקשים בתקשורת האלקטרונית והכתובה ובצדק. בית ספר כזה לא היה מעולם באף מקום.
אירו מזויף
השטר הסגול אל תקבלו שטרות בערך של 500 אירו יש חשד שהם מזויפים. בנק הדואר הוציא השבוע הנחייה לכספרים בסניפי בנק הדואר לא לקבל שטרות בערך 500 אירו מלקוחות הבנק ומלקוחות מזדמנים.
מתברר שהשוק מוצף בשטרות מזויפים באיכות מצוינת, שגם המכונות שסופרות את הכסף ואמורות לגלות את הזיוף לא מצליחות לעשות זאת.
השבוע חשדה כספרית בבנק הדואר, באדם שהגיש לה שטר בערך של 500 אירו. התברר שלחשד היה בסיס. הכספרית, העבירה את השטר במערכת לספירת כסף, והמערכת לא זיהתה את השטר המזויף. היא החליטה לבדוק את השטר ידנית, באמצעות סימון ידני של חומר מיוחד שנמצא בבנקים ואצל חלפני כספים ואז התברר לה שהשטר מזויף.
לפני חודשיים ביקשה המחלקה הבינלאומית של פרקליטות המדינה מבית המשפט המחוזי, להכריז על אזרח ישראלי, בר הסגרה לאוסטרליה, לצורך העמדתו לדין לאחר שהיה שותף בשיטת הונאה בין לאומית של עשרות מיליוני אירו, שזכתה לכינוי "הנדסה חברתית", שמתבצעת באמצעות האינטרנט.
זו אחת הסיבות שהבנקים בגוש האירו, הפסיקו בשבוע שעבר את האספקה הסדירה של השטר בערך 500 דולר, המוכר כשטר בצבע הסגול.
בנקים מרכזיים באוסטריה וגרמניה יצטרפו בסוף החודש למהלך, לאחר שבנקיים מרכזים אחרים בגוש האירו, כבר נקטו בצעד הזה לפני שלושה חודשים.
הכלכלות של גרמניה ואוסטריה ,שבהן השימוש באירו הוא הגבוה ביותר זכו להארכה של ארבעה חודשים, שלאחריה גם הם יוציאו את השטר בערך של 500 אירו מהמחזור ועד אז יהיה השטר סחיר.
את מקומו של השטר בערך של 500 אירו, יתפוס שטר אירו בצבע צהוב בערך של 200 אירו. המדינות בגוש האירו החליטו על הצעד החריג כדי להקשות על סוחרי סמים, מלביני כספים, ואירגוני פשיעה, לפעול בגוש האירו.
בישראל מזייפים בכל שנה אירגוני פשיעה מאות מיליוני שקלים. מי שמסייע שלא מדעת בהעברת הכספים ובהטמעתם במערכת הכספית בישראל, הם בעלי באסטות ופיצוציות ובעלי מוניות.
בשוק יש כיום יש יותר ממיליארד שקלים מזויפים שכוללים שטרות ומטבעות של עשרה שקלים. באיכות זיוף טובה. ההנחה היא שהקונים בשוק או בפיצוציות, או אלה שנוסעים במוניות, אינם טורחים לבדוק את השטרות או המטבעות שהם מקבלים ומתקשים להאמין שיקבלו כסף מזויף.
קולומביה וצפון קוריאה, הן השיאניות בזיוף דולרים. שתי המדינות נחשבות היצרניות הגדולות בעולם של שטרי כסף אמריקניים מזויפים. בדיקה משותפת של משרד האוצר האמריקני, הפדרל ריזרב, והשירות החשאי של ארצות הברית, גילתה כי פעולות הזיוף נעשות בהסכמה ובשליטה של ממשלת צפון קוריאה.
זיוף הכספים נעשה באיכות מעולה, כאשר צפון קוריאה מנסה להשיג ציוד הדפסה חדיש זיוף השטרות. קולומביה, היא עדיין המקור הגדול בעולם של כסף מזויף והיא סיפקה בשנת 2015 כחמישה עשר אחוזים מהכסף המזויף בעולם.
גם זיפניים בולגרים התמחו בזיוף דולרים, אבל בשש השנים האחרונות הם ביצעו הסבה מקצועית. הם מעדיפים לזייף אירו במקום דולרים.
תצילו את דורין בעלי כל מי שנכנס לדף הפייסבוק הזה לא יכול שלא להתרגש. זה סיפורה של צופיה שכותבת: "לפני שנתיים חלה בעלי האהוב בלוקמיה חריפה. הכימותרפיה לא עזרה לו ואתם הסיכוי האחרון שלנו לשלוח אותו לטיפול להצלת חייו בחו"ל. בבקשה, תשאירו אותנו פה ביחד".
בעמוד הפייסבוק נכתב שעד כה נאספו 412.761 שקלים, שנתרמו על ידי 2.825 תורמים. גם אני כמו התורמים הרבים האחרים, מאחל לדורין רפואה שלמה והחלמה מהירה.
מי שעומד מאחורי מבצע ההתרמה היא עמותה בשם "רפואה ומשען". דף הפיסבוק של העמותה הוא דף מרשים, שבו נכתב שהעמותה נועדה למימון ניתוחים והשתלות בארץ ובחו"ל ולעזור בטיפול בחולים.
אתר "גיידסטאר", שהוא אתר רשמי של העמותות של ישראל. מגלה שמדובר בעמותה רשומה שכתובת משרדיה נמצאת ברחוב הברוש 307 בנתיבות. העמותה נוסדה בשנת 1994 ובשנת ייסודה היא התנהלה בדרך של ניהול תקין, והיה לעמותה אישור על כך מרשם העמותות.
האם יש לאגודה גם היום אישור ניהול תקין? האם האגודה עומדת בכל הקריטריונים הנדרשים על ידי רשם העמותות? כשעמותה מסודרת בעלת אישורי ניהול תקין מבקשת מאתנו לפתוח את הלב ואת הכיס, היא נדרשת להציג ולפרסם ברבים אישור המעיד על כך שהתנהלותה תקינה ומתבצעת בהתאם לחוק.
אני מצאתי אישור כזה רק לשנת 1994. נכון יהיה שהעמותה תפרסם בדף הפייסבוק שלה אישור מעודכן לשנה הנוכחית, וגם לשנים הקודמות, כדי שהתורמים ידעו בוודאות למה משמש הכסף שהם תורמים.
מבצע גיוס הכספים מתבצע באמצעות אתר "גיוסים", ש"כותרתו מתגייסים למימון החלום שלכם". מדובר באתר שמעיד על עצמו כמי שבקיא במימון קמפיין למימון המונים. האתר מבקש מהגולשים לשלוח במייל צילום תעודת זהות של בעל הקמפיין כולל הספח, ולא מסתפק בכך ודורש גם לקבל צילום סלפי של בעל התעודה כשהוא אוחז בתעודת הזהות שלו, וגם פרטים על חשבון הבנק של הפונה וכתובתו גם בשפה האנגלית.
בניגוד לדרישות בעלי האתר מהגולשים, לא מצאתי פרטים על מנהלי האתר, ועל הפיקוח שנעשה על הכספים שנתרמים.
באתר האינטרנט של אתר "גיוסים", מופיעים סכומים מרשימים של כספים, שגויסו למען מטרות שונות, השאלה המסקרנת היא איך קשורה עמותה ציבורית לאתר גיוס כספים, שמעיד שהוא גובה עמלה של חמישה אחוזים, לא כולל מע"מ ועמלת סליקה, כך שבפועל הסכום גבוה יותר.
האתר מתגאה בכך שלהבדיל מאתרים אחרים, שגובים בין עשרה לחמישה עשר אחוזים, הוא מסתפק בחמישה אחוזים בלבד. כאשר מוסיפים לכך מע"מ ודמי סליקה, הופך שיעור הגביה המשולם לאתר לגבוה יותר, ממה שבו מתפאר האתר.
איך מתנהלים הספרים של אתר "גיוסים"? מי מפקח על הכסף? מי אחראי שהוא יועבר למטרה שלשמה נקראים התורמים לתרום? האם אתר "גיוסים", פטור ממס, או שהוא אולי נזקק לשימוש באישור פטור ממס שניתן לעמותה אם יש כזה.
השאלה המרכזית היא איך קשורה עמותת "רפואה ומשען", שכתובתה הרשום הוא בנתיבות, לאתר "גיוסים"?
כשאנחנו מתכוונים לתרום אנחנו רוצים לתרום נטו למען המטרה שלשמה נדרשת התרומה, בלי עמלות שישלמו למתווכי ביניים, ומבלי שיחתכו עלינו קופון ושנדע לאן הולך הכסף.
זה המצב לדעתכם במקרה הזה?
הכותב הוא משפטן ששימש מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ויושב ראש אגודת העיתונאים. הוא ממייסדי "יושרה לישראל", וחבר הנהלת התנועה. האמור אינו מייצג את עמדת "יושרה לישראל".
רישום תגובה