משה נסטלבאום
איזה ערך יש לדבריו של "מקור בכיר" שהוא שפן?
טור אישי בשישי – שלא דופק חשבון * מי "המקור הבכיר" שמעז להטיל דופי במועמדים לתפקיד שר החינוך אבל מתנהג כמו שפן * על השר היוצא איוב קרא שממשיך להעריץ את עצמו * מה מתכוון לעשות הטפלון שמעון אלקבץ, בעקבות חיובה בדין של הדס שטייף * אם יש לכם כסף מיותר ואתם מאמינים בסגולות, לכו על הסטארט אפ הישן של "תיקון נפטרים"*
מי לא מתאים להיות שר החינוך הבא? תלוי את מי שואלים. כאשר האיש שפוסל את שמותיהם של כמה מועמדים לתפקיד מסתתר תחת התואר "מקור בכיר", אסור להתייחס לדבריו ברצינות, גם כאשר מדובר בדיווח בחדשות ערוץ 2.
שר התקשורת היוצא איוב קרא לא נרגע. לא רק שהוא לא יהיה חבר בממשלה הבאה, הוא גם לא יהיה חבר כנסת[WU1] . קרא, שמדבר על עצמו בגוף שלישי. מתרשם שיש רק אדם נערץ יותר ממנו והוא בנימין נתניהו. קרא, מאשים כמה מבכירי הליכוד בחיסול ממוקד, אבל אין לו אף מילה רעה על עצמו.
בקרוב יתמנה אביגדור ליברמן פעם נוספת לשר הביטחון. ליברמן לא יוכל להתעלם מהמינוי הכושל של שמעון אלקבץ, לתפקיד מפקד התחנה הצבאית. האם השר ליברמן קרא מה כתבה שופטת בית משפט השלום על עובדת "גלי צה"ל הדס שטייף? אם לא כדאי שיקרא.
שמעתם על ה"סטרט אפ" הישן, של "תיקון נפטרים"? יש דבר כזה. הוא מכניס כצפוי כסף למארגנים. הרב הגאון בן ציון מוצפי, אומר שזו סגולה טובה שעוזרת כנראה רק לכיסם של המארגנים. תחליטו בעצמכם.
1 ספין עלוב
במשרד החינוך יש מי שלא ישן טוב מאז שהתפרסמו תוצאות הבחירות. ה"מקור הבכיר", במשרד שהביע את דעתו על המועמדים לתפקיד שר החינוך בחדשות ערוץ 2 יודע שבקרוב מאד הוא הולך הביתה ושזמנו במשרד קצוב.
מי שעומד מאחורי הספין, שמייחס אמירות קשות כלפי מי ששמם הוזכר כמועמדים לתפקיד שר החינוך, הוא כנראה פוליטיקאי מתוסכל שאיבד את עולמו, או מנהל בכיר שיודע שסיכוייו להמשיך בתפקיד הם פחות מקלושים.
חדשות ערוץ 2 פרסמו בפרסום ראשון, לקראת המשא ומתן להרכבת ממשלת נתניהו החמישית, שישנם "גורמים בכירים" במשרד החינוך, שהם נגד המועמדים שמסתמנים לתפקיד שר החינוך.
את בצלאל סמוטריץ, הם הגדירו "בעיה מטורפת", וטענו שלא יתבייש להיכנס בלהט"בים ובערבים. למירי רגב הם קראו "שכונה", ורפי פרץ, תת אלוף במילואים וטייס מסוקים, הוא להערכתם "חצי נחמה".
אני לא מטיל ספק במהימנותה של הכתבת לענייני חינוך של ערוץ 2, אבל אני מטיל ספק בצורך לשדר ידיעה מכפישה, שמטילה ספק בכישוריהם וביכולתם של מועמדים, מבלי שאנחנו יודעים מי מקור הידיעה ומי עומד מאחוריה.
המינוח "גורמים בכירים במשרד החינוך", גורם עוול לפקידות הבכירה של המשרד. אם הדברים נאמרו על ידי השר היוצא נפתלי בנט, שהוא איש פוליטי, יש לייחס להם משמעות שונה מאשר לדברים שנאמרים למשל ע"י מנכ"ל המשרד או הסמנכ"לים שכפופים לו.
השימוש במונחים "גורמים בכירים", "מקור משפטי בכיר", או "גורמים מדיניים בכירים", שהפכו מזמן למטבעות לשון שחוקות אינו מכבד את מי שמתבסס עליהם. מי קובע את דרגת בכירותו של המקור? על סמך אילו נתונים? ומדוע ש"המקור הבכיר" לא ייחשף בשמו.
עד לפני מספר שנים הוצפה העיתונות וגם תחנות הרדיו והטלוויזיה ב"מקורות בכירים", במקרים רבים קראנו או שמענו באחד מאמצעי התקשורת את התואר "מקור בכיר", כאשר באמצעי תקשורת אחר נחשף ה"מקור הבכיר" בשמו המלא.
בשנים האחרונות הבינו עיתונאים שלא ניתן להמשיך ולעשות שימוש במקורות עלומים בעידן רב ערוצי, שבו לא ניתן כמעט לעצור פרסומים.
רצוי לוותר על אמירות לא חשובות של "מקורות בכירים", כאשר הדברים המיוחסים למקורות העלומים, אינם מצדיקים את מתן החיסיון למקור. זהו תואר שמהווה מסתור למקור אנונימי שבוחר להשמיץ את האחר ועושה זאת בעילום שם.
לדעתי, אין שום חשיבות מה דעתם של מקורות עלומים שנקראים "מקורות בכירים" על מי שמועמדים לתפקידי שרים, גם כשהם נאמרים באמצעי התקשורת. כאשר מבקשים לשקול את משקלה של אמירה מבקשים בראש ובראשונה לדעת למי לייחס אותה ועל ידי מי היא נאמרת.
כשהמקור נוהג כשפן, מסרב לחשוף את שמו, מטיל דופי באחרים, תוך שמירת האנונימיות שלו, דעתו לא מעניינת ולא חשובה גם אם הוא מקור חשוב.
2מעורר גיחוך
איוב קרא חי בסרט. הוא הדמות הטראגית של מערכת הבחירות. טבעי היה שיפנים שהוא לא רצוי בהנהגת הליכוד. זה לא קורה, ואיוב קרא ממשיך לברבר את עצמו לדעת.
אחרי שסיפר לאחר כישלונו בפריימריס בליכוד, שיש לו הבטחה מראש הממשלה שישובץ כשר, מתגולל עכשיו קרא, בראיון בסוף שבוע ל"ידיעות אחרונות", על השר חיים כץ, וחברי הכנסת ביטן ואמסלם, ומאשים אותם בכישלונו.
לאיוב קרא, יש תיאוריה הזויה שעל פיה בגלל סילוקו מרשימת הליכוד לכנסת, "גנץ קיבל פי חמש מהליכוד במגזר הדרוזי ובמגזר הערבי". קרא, בוחר להתעלם מהעובדה שהוא כבר מזמן לא נציגם האוטנטי של הדרוזים, שנראה שרבים מהם לא הצביעו עבורו בפריימריס בליכוד.
דברי ההבל של איוב קרא, לפיהם יש קשר מוכח בין אי היבחרו בפריימריס, לבין מספר הקולות שגנץ קיבל בבחירות היא שטות נוספת מבית מדרשו.
איש לא יקנה את הטיעון ההזוי של קרא, שאם הוא היה נבחר לכנסת, תמונת המצב הפוליטית הייתה שונה. או שקרא מגלומן, או שהוא מנותק מהמציאות, או שהוא הזוי, או שהוא שלושתם יחד.
לאיוב קרא, יש דעה מצוינת על עצמו. כהרגלו הוא מדבר בראיון בגוף שלישי כשהוא מעיד על עצמו: "אתה אחד השרים הפופולריים. ברחוב כולם לא מבינים. כל הציבור לא מבין. חוץ מביבי אף אחד לא מגיע לכמות כזאת של הערצה".
די באמירה הזאת כדי להבין שלא רק הדרוזים, אלא גם שאר חברי מרכז הליכוד, הבינו מזמן שקרא הוא בדיחה ולא נתנו לו את קולם.
המכה הקשה שקרא ספג לא נותנת לו מנוח. הוא מאמין שהוא פרלמנטר מצוין. הוא מאמין שהוא נערץ, הוא מאמין שאי בחירתו היא הפסד לליכוד. מה שהוא לא מאמין שהוא מגלומן ושהוא בדיחה.
3 אנרכיה בגלי צה"ל
הדס שטייף אכלה אותה בענק. היא חוזרת ומבטיחה שפסק הדין החמור שניתן בעניינה בתביעה שהגיש נגדה העיתונאי והמגיש נתן זהבי הוא זמני. לדבריה הפרקליטות תערער עליו. אבל ממש לא בטוח שזה יקרה.
נותר עוד זמן קצר להגשת ערעור, ואז נדע האם גם זה ספין של שטייף, או החלטה משפטית של ראשי הפרקליטות שחושבים ומאמינים שראוי שפסק הדין יתוקן בערכאה משפטית גבוהה יותר.
בפרקליטות עדיין בודקים האם לאחר הפסח יוגש ערעור ובקשה לעיכוב התשלום לזהבי, אבל גם שם מעריכים שסיכויי הערעור אינם גבוהים, משום שמדובר בקביעות עובדתיות, שערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בהם.
שופטת בית משפט השלום בתל אביב, אושרי פרוסט-פרנקל, קבעה ששטייף תפצה את נתן זהבי ב- 390 אלף שקלים, אלא שמשרד הביטחון לא מוכן לשאת בכל סכום הקנס, בנימוק ששבעה מהפרסומים שכללו לשון הרע, דווחו ברשתות החברתיות, ולכן אין למשרד הביטחון ובצדק כוונה לשאת בהוצאות.
המשמעות היא ששטייף תאלץ ככל הנראה לשאת אישית בתוצאות, ולשלם לזהבי מכיסה 210 אלף שקלים.
העיתונאי והשדר נתן זהבי, קרא לרמטכ"ל , למשרד הביטחון, ולטפלון המוכר שמעון אלקבץ, לפטר את שטייף מעבודתה. בפנייה אישית לרמטכ"ל אביב כוכבי, לאחר מתן פסק הדין, אמר זהבי בשידור בתוכנית הרדיו שלו: "אני פונה אליך כוכבי, אף פעם לא פניתי לרמטכ"ל אלא בעצה טובה אם הייתה לי הזדמנות. תסגרו את התחנה הזאת שילכו למכרז ויתחרו אפילו בנו. אני זוכר את שמעון אלקבץ, עבדת אצלי פעם כשהייתי רכז כתבים, היית כתב בדרום, היית כתב חרוץ, אבל מאז שנהיית עסקן פוליטי ומנהל של תחנת רדיו, משהו השתנה. איך יש לך את העוז לא להשעות אותה"?
זהבי צודק. אלקבץ הטפלון, נוהג כמו חובב ולא כמנהל מקצועי. כל מנהל אחר היה קורא ביסודיות את פסק הדין, מתייחס ברצינות רבה למה שכתבה השופטת על הדס שטייף, ומראה לשטייף לאחר שימוע את הדלת מחוץ לגלי צה"ל.
כך כתבה השופטת אושרי, פרוסט-פרנקל, על קביעותיה החד משמעיות של שטייף שעסקו ב-13 סעיפים ופרסומים שבהם נקבע כי מדובר בלשון הרע: "מעדויות שהובאו בפני עולה כי שטייף לא ביצעה בדיקה ראויה ולא מילאה את חובתה לבדיקה עיתונאית ראויה, טרם פרסום כה חמור באף לא אחד מהפרסומים.
מדובר בפרסומים קשים, מכפישים, מבזים, שמצביעים על התובע כ"עבריין מין" כמעט סידרתי. הנתבעת לא נפגשה ולו עם אחת מהנשים שפנו אליה טרם הפרסום ונתנה אמונה בביטחונה באינטואיציה הפנימית שלה ובתחושת בטן, מה שאינו מהווה כלל בדיקה ובוודאי שלא יכול להיחשב בדיקה עיתונאית ראויה".
צריך לקוות שכניסתו של אביגדור ליברמן למשרד הביטחון, תביא להפסקת האנרכיה ב"גלי צה"ל", שהאחראי לה הוא מי שאחראי על ניהול התחנה הצבאית שמעון אלקבץ.
"גלי צה"ל", לא הייתה מעולם בשפל שבו היא נמצאת היום. מה שהיה בגלי צה"ל במערכת הבחירות הנוכחית, לא היה ב"גלי צה"ל מאז שהתחנה הצבאית התחילה את שידוריה. נ
ניהול תחנה צבאית אינם רק יוקרה וכבוד שחשובים מאד לאלקבץ. יש צורך בניהול יום יומי, מקצועי, שלו היה מתבצע במקצועיות וכשם שצריך, הביזיון שנזקף לחובתה של הדס שטייף ולחובת התחנה הצבאית לא היה קורה.
4 לא לוקח סיכון
פיני פישלר. הוא עורך דין שצופה פני עתיד. יש לו הסבר הגיוני מדוע החליט קום ג'ונג און, שליט צפון קוריאה, להקדים את בואו למפגש הפסגה עם נשיא רוסיה פוטין.
מכיוון שהנשיא קים ג'ונג און, חושש מטיסות, הוא מגיע לפסגה ברכבת פרטית משוריינת, כפי שהוא נהג לעשות גם במקרים רבים בעבר. לדעת פישלר, השליט ג'ונג און, הקדים להגיע לרוסיה, כדי לא לקחת סיכון למקרה שעובדי הרכבת יפתחו בעיצומים או יחליטו להשבית את תנועת הרכבות.
כשההסבר הגיוני אין סיבה להתווכח.
5 עושים קופה
"תיקון הנפטרים" יש דבר כזה. זה עוד אירוע דתי שהפך "לסטרטאפ" ולאבן שואבת לכספים בקהילה החרדית, הפעם זה קרה בישוב אלעד. האם ידעתם שביום חמישי, אור לכ"ט באדר ב' ערב ראש חודש ניסן התשע"ט מחצות עד הבוקר אפשר היה לעשות בקהילת "אור החיים הקדוש" תיקון נפטרים?
לדברי חכמים, יש אין סוף סיפורים על נפטרים, שבאו בחלום וביקשו שיערכו תיקון לעילוי נשמתם. כדאי תדעו שלדברי המארגנים, זאת סגולה עצומה שתעזור מאד לנשמת היקרים לכם.
מה זה בעצם נותן? תרשו לי לצטט דעת גדולים. הרב יהודה פתייה, זכר צדיק לברכה, כתב בספרו "מנחת יהודה". "אם היורשים רוצים לעשות נחת רוח למת. להושיעו ולהצילו מכף הקלע ומדינה של גיהנום, שהוא נדון בהם – אין שום אופן, כי אם לשפוך שיח בפני מלכו של עולם בעד המת ההוא. ויקבצו עשרה אנשים כשרים ויודעי ספר ויעשו למת סדר התיקון שכתבנו".
אז למי בעצם זה מיועד? לנפטרים שהלכו לעולמם בטרם עת, או לכאלה שנפטרו מבלי שעשו תשובה שלמה בחייהם.
האם זה כרוך בתשלום? בוודאי. "עלות הפעולות השונות במסגרת תיקון הנפטרים, לפי שמו של הנפטר כרוכה בתשלום של 120 שקלים חד פעמיים שישמשו לצדקה, למשפחות נזקקות, ולתפעול המשך מערך התהילים והתפילות".
אז איך יודעים האם זה עוזר? לא יודעים. הרב הגאון בן ציון מוצפי, שנשאל על התיקון אמר: "לא מומלץ, אין שום וודאות שזה עוזר".
אז מה כן לעשות? "תתרמו ספרי קודש נחוצים לכוללים ולישיבות, לא כסף – ספרים". ובדרכו שלו רמז הרב מוצפי שהכול נעשה כדי להרוויח כסף: "מה שבטוח שהרבה כסף נכנס לכיסם של המארגנים".
תחליטו בעצמכם.
הכותב הוא משפטן ששימש מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ויושב ראש אגודת העיתונאים. הוא ממייסדי "יושרה לישראל", וחבר הנהלת התנועה. האמור אינו עמדת "יושרה לישראל".
רישום תגובה