לנאווה ג'קובס מניו יורק זאת שטוענת שהרמטכ"ל העשרים בני גנץ הטריד אותה לכאורה יש עמוד פייסבוק, שבו היא מתקוטטת עם כל העולם. סיור בדף הפייסבוק שלה חושף את עולמה האישי. למה כדאי ל"ליכוד" להחביא את השר גלעד ארדן, ומה עושה הופעתו על המסך ל-1.600 העובדים המפוטרים של רשות השידור. ולאן התאדה מפקד גל"צ שמעון אלקבץ, כשהפרשן הפוליטי שלו בעין הסערה.
1 ערימת זבל
נאווה ג'ייקובס זאת שטוענת שהרמטכ"ל העשרים בני גנץ הטריד אותה מבלי שהוכיחה כלום, היא בעלת עמוד פייסבוק שמי גולש בו מבין הכול.
ג'יקובס, מתגוררת בניו יורק, ומשם באמצעות דף הפייסבוק היא מנהלת את העולם. אחרי סיור מרתק בין הררי האשפה אפשר ללא קושי לשרטט פרופיל של מי שלא הוכיחה את הדברים שכתבה אבל מנסה ללא הפסקה, לקושש נשים נוספות שיתמכו בעדותה. ג'יקובס הכירה את בני גנץ, לפני 40 שנה מלימודיהם המשותפים בכפר הירוק.
יש יחידה בצה"ל בשם "חצב" של חיל המודיעין, שאחראית על איסוף מידע גלוי, מה שמכונה בעגה המקצועית "אוסינט", המקורות של "חצב", הם רשתות טלוויזיה, עיתונים, רדיו, ובשנים האחרונות גם רשתות חברתיות.
מהמידע שנאסף ע"י יחידת המודיעין של צה"ל, בוררים את המוץ מן התבן, ומגלים הרבה פרטים שקשה לעיתים להאמין עד כמה הם גלויים וזמינים. עשיתי השבוע מה שמלקטי המידע של "חצב", היו עושים לו היו נדרשים לאסוף מידע או לבנות פרופיל של הגב' ג'יקובס, וזאת רק על פי מה שהיא כותבת ומספרת על עצמה בעמוד הפייסבוק שלה.
הדבר שבולט בעמוד הפייסבוק של הגב' ג'קובס, היא המצוקה שבה היא נמצאת. ג'יקובס, מבוהלת וחוששת מאד. אמירות כמו "כניסה שלך לארה"ב לא תהיה קלה", כמו גם התייחסות שלה בהרחבה יותר מפעם אחת לפרסום כתובת מגוריה, מעידים על חשש כבד.
כך למשל היא כותבת: "תבואו לחפש אותי שם כי זו כתובת ישנה, מזמינה אתכם לכוס קפה". לא ברור את מי היא טורחת להזמין, מה שברור שהיא חוששת מאד מהבלתי צפוי.
יש בדברים האלה להעיד שהגב' ג'יקובס חשה לא בטוחה, מכך שינסו לאתר את כתובתה. אם לא די בכך היא מפרסמת צילום של אישור שניתן לה במשטרת ניו יורק, שמעיד לטענתה שהגישה תלונה וטורחת להסביר כי היא מסתירה במכוון את חלקו האחורי של הדף, שבו מצוינת כתובת מגוריה. "זו תלונה במשטרת ניו יורק, בחצי השני כתבו את בכתובת שלי בגלל זה קיפלתי".
אם לא די בכל זאת, היא מספרת שהיא מקבלת איומים ברצח ומוסיפה "אם יקרה לי משהו אתם יודעים לאן לפנות". היא לא מסתפקת בכך וכותבת כעבור כמה ימים: "אם תהיה לי תאונה קטלנית, או שמישהו ינסה לפגוע בי תדעו למי לפנות".
האמירות האלה מעידות חד משמעית, ג'יקובס לא ישנה בימים אלה טוב בלילה ומבינה שהרע מכל יתכן שעוד לפניה.
ג'יקובס, כבר הפנימה שהיא בצרות, עכשיו מנסה בכל כוחה לקושש עוד מתלוננות אחרי שקבעה שיש כאלה: "אם יש עוד בנות שעברו מקרה דומה לשלי בבקשה לפנות אלי בפרטי. אל תפחדו זה הזמן שלכן לצאת עם האמת ולא לשמור את הסבל בלב". זה לא מפריע לה לכתוב בהמשך מבלי שהיא יכולה לבסס את דבריה: "זאת לא מילה שלי נגד גנץ, יש עוד אתם מבינים…."
לא ברור איזו עזרה קיבלה ג'יקובס, אבל היא טורחת להודות לאנשי הימין וכותבת: "כל כך עזרתם לי בתקופה הקשה הזאת ומוסיפה "אתם קדושים". היא מוטרדת מאד מהתביעה בך חצי מיליון שקלים שהגיש נגדה בני גנץ, ומנדבת פרשנות משפטית: "הוא עשה תביעה משפטית הזויה, רק כדי לקנות זמן עד הבחירות, אני אומרת את האמת, אתה תפסיד ותבייש את עצמך יותר. בארצות הברית כן מותר לעלות פוסטים זה פוסט".
בלחץ שבו היא נמצאת שוכחת ג'יקובס פוסט קודם שפרסמה ובו ניסתה לקושש מתלוננות נוספות נגד גנץ, כנראה ללא הצלחה וכותבת: "אתם יודעים למה גנץ תובע אותי? כי הוא רוצה להפחיד עדים אחרים שלא יבואו. יש לי את ארגון הבחורות המי2 שהיום אני אפנה אליהן בארצות הברית".
ב-29 בספטמבר בשנה שעברה, מצאתי בדף הפייסבוק של ג'יקובס, פוסט שהפתיע אותי: "שדרן טלוויזיה מאד מפורסם, פוטר היום מעבודה בארצות הברית על הטרדה מינית. זה בכלל לא מובן ולא צודק שבחורה באה בלי שום הוכחה ורק אומרת שהטרידו אותה. בלי משפט בלי ברור ישר מעיפים אדם ועושים לו סטיגמה. כל אחת שתרצה להתנקם במישהו תבוא עם סיפור".
מוכר לכם? בוודאי, רק מהכיוון ההפוך. ג'יקובס מבקרת ומגנה את מי שהעז להאשים בהטרדה מינית שדר טלוויזיה ללא הוכחות, אבל כשהדברים נוגעים אליה אין בכך שום פסול.
את הדברים הבאים כתבה ג'יקובס הרבה לפני שייחסה דברים חמורים לבני גנץ. שלא רק אתו היא באה חשבון. גם מגישת התוכנית "עובדה" אילנה דיין זוכה לתשומת ליבה: "כדי להטריד את הגב' אילנה דיין, הגבר צריך גם להיות שיכור ששתה חמישה בקבוקי וויסקי לפחות. עוד מעט גולדה מאיר תצא מהקבר ותגיד שמשה דיין הטריד אותה מינית, לה אפשר להאמין, כי הוא היה חצי עיוור".
ג'יקובס שמציגה עצמה בעמוד הפייסבוק שלה פטריוטית שרק טובת המדינה לנגד עיניה, סוגרת חשבון גם ח"כ חנין זועבי, וכותבת:"חנין זועבי: הוטרדתי מינית ע"י קוף בסאפרי, מהנהלת הסאפרי: הקוף לקוי ראיה".
לג'יקובס יש כנראה גם חשבון פתוח עם יאיר לפיד. בתחתית צילום שבו הוא נראה מעשו סיגר היא כותבת:" ילד פלא, גם הימורים וגם סיגרים, ובטח אחרי כל זה הוא עושה סיבוב בירקון".
אבל ג'יקובס לא מסתפקת רק בכך: "ראיתי את לפיד מתראיין בטלוויזיה האמריקאית. איזה אנגלית עילגת, ממש עושה צחוק מעצמו. הוא בכלל לא בקטגוריה של ראש ממשלה. בושות תת רמה".
אבל השיא עוד לפנינו. בתאריך 4.3.2018 נזכרת ג'יקובס שוב ביאיר לפיד, וכותבת שוב כמה פנינים שאין צורך להוסיף עליהן דבר: "מחלת נפש, לפיד מאמין לשקרים שלו. בכל ראיון בחו"ל הוא מספר שסבתא שלו נרצחה בשואה. שתי סבתותיו מתו בשיבה טובה בישראל. שקרן הזה הזוי".
לפיד, הוא חבר טוב של הזמרת עינת שרוף, שגם היא למדה בכפר הירוק. באחד הפוסטים נראית שרוף בסרט ווידיאו שצולם בביתה של ג'קובס. מדף הפייסבוק עולה כי שרוף הזדרזה לנתק מגע עם ג'יקובס, ומחקה את שמה מחשבון הוואטצ אפ שלה. המעשה הזה גרם לג'יקובס סבל רב ופגיעה אנושה בכבודה.
בניסיון להגן על כבודה, יוצאת ג'יקובס במסע נקמה הפעם נגד שרוף, ומפרסמת חילופי מסרונים עם שרוף, כדי להוכיח שהן היו חברות. היא שולחת מסר לשרוף: "אני הייתי טובה עינת. את החלטת להתלכלך. לא אשב בשקט".
ג'יקובס, מבינה שנשרפו כל הגשרים עם שרוף, ומעלה פוסט ובו סיפור על אירוע שהיה לטענתה בקבר רבי מאיר בעל הנס, שנועד להשחיר את שרוף, ומסבירה את מעשיה: "עינת שרוף מעלה סטטוסים עלי שהיא לא חברה שלי אז בבקשה..".
קשה להאמין אבל לג'קויבס יש חשבון גם עם משה מאנה, אחיו של איש העסקים רוני מאנה, וכל זאת משום שמאנה האח פגע לדעתה בנשיא ארצות הברית טראמפ שאותו היא מעריצה.
לג'יקובס תמונה ישנה עם טראמפ, שלא ברור עד כמה היא מקורית. היא מזכירה את פרד, אביו של טראמפ נוקבת בשמו, וכותבת "כל יום שלישי היינו הולכים לארוחת צהריים בקוני איילנד ברוקלין, תמונה ישנה שצילמתי. געגועים לאיש יקר וחכם".
כך כותבת ג'יקובס על משה מאנה שמתנגד כנראה לטראמפ:"האח המיליונר של רוני מאנה משה, שנמצא בארצות הברית, מעלה פוסטים נגד טראמפ שאותו הוא השווה להיטלר, המטר וחצי הזה לא מבין עם מי הוא מתעסק. בסוף יעלו אותו לאיזה עץ וייקחו את הסולם. המטר וחצי שחושב שהוא קנה את העולם כי יש לו קצת כסף בבנק מעז להתעסק עם נשיא ארצות הברית הוא חושב שהוא גיבור".
אבל היא לא מסתפקת בכך ומעלה פוסט נוסף. בתמונה נראה משה מאנה, בשפת הים כשמשני צדיו צעירות בבקיני. ג'יקובס זועמת על ראיון שהעניק רוני מאנה, ובו תקף את שרה נתניהו, על אחת מהתבטאותו של בנה יאיר: "זה אחיך בתמונה הביליונר משה מאנה, שנראה כמו מוכר מלפפונים בשוק, משלם לפרחות שייסעו אותו לטיולים, למה על זה אימא שלך לא בוכה"?
על יושב ראש העבודה אבי גבאי היא כותבת: "כשנתניהו מדבר אנגלית, גבאי צריך מתרגם". על יצחק הרצוג, היושב הראש הקודם של מפלגת העבודה יש לה דעה קטלנית במיוחד, למרות שלא פגשה בו מעולם. "לתרנגולת יש יותר שכל ממנו".
גם הילארי קלינטון לא יוצאת יבשה מהמתקפה החזיתית עליה, כנראה בגלל האיבה האישית בינה לבין הנשיא טראמפ, שעליו מגינה ג'יקובס בקנאות: "הילארי חולת נפש הביאה את היצור הזה להגיד שטראמפ ניסה לאנוס אותה מינית. בארץ נהדרת אין דברים כאלה".
חייה של ג'יקובס אינם פשוטים. בעשרה בינואר היא מציינת את יום הולדתו ה-92 של אביה, בדף הפייסבוק שלה, ומחליטה לשתף את חבריה לדף הפייסבוק במידע אישי:"בשבע השנים ראיתי את אבא שלי פעם אחת לדקה. לאבא שלי יש אלצהיימר ואימא שלי החורגת, אימא של סינדרלה, לא נותנת לי ולאחי לראות את אבא למרות המשפטים. מזל טוב אבא. אין יום שאני לא חושבת עליך, ומבינה שאתה חי בסבל למרות האלצהיימר".
מצאתי בדף הפייסבוק גם תמונה שבה מצולמת ג'ייקובס, לצד אביה בבית המשפט. ג'ייקובס אינה מפרטת מדוע השניים נפגשים בבית המשפט, אך יש להניח שהדבר קשור בסכסוך כלשהו.
מתברר, שהאב בן ה-92 הוא חברו הטוב של הפסל יעקוב אגם, כך לפחות טוענת הבת שמציינת זאת בתחתית התמונה שבה נראה אביה עם חברו הטוב.
אי אפשר לסיים את הסיור בדף הפייסבוק של ג'יקובס, בלי כמה אמירות בלתי נשכחות שלה אחת מהן: "חברה טובה שלי שאלה אותי בתור בדיחה, אם הייתי רוצה להיוולד הבת של אליזבט המלכה ועניתי שלא. כי לא הייתי נולדת יהודייה. להיות יהודייה זה יותר חשוב ומכובד מאשר להיות בת של מלכה. כי המלך האמתי הוא אלוהים.
ולא נסיים מבלי לדעת מה דעתה של ג'יקובס על ראש הממשלה נתניהו. בחמישה עשר למרץ בשנה שעברה, היא שחררה הצהרת תמיכה: "הלך הקדוש ברוך הוא אצל כל הפוליטיקאים, ושאל: במי אבחר להנהיג את העם? ואז כולם צעקו ביבי, ביבי, ומאז… הוא ראש ממשלה. המנהיג הכי מושלם בעולם".
את משפט הסיום בחרתי לצטט ממה שכתבה ג'יקובס בדף שלה: "העובדה שמדוזה קיימת 650 מיליון שנה בלי מוח נותנת לכמה אנשים תקווה".
2 ארדן הליצן
גלעד ארדן שבר מזמן את כל שיאי הגיחוך. לאחר תקופת נתק ממושכת שבה ראש הממשלה נתניהו לא ספר אותו, הוא זכה שוב לכבוד השמור למי שנמנה עם נאמנו של ראש הממשלה, והוזמן לבית ברחוב בלפור. נתניהו יודע בדיוק מה שווה ארדן-וכנראה לא הרבה.
בתקופת בחירות כל חייל הוא לוחם. נתניהו מבין שאין דבר נכון יותר מאשר לרתום להצלחתו גם את ארדן ולשלוח אותו לקו האש. ארדן יודע שאם הוא לא יציית, הוא לא ימצא את עצמו בממשלה הבאה, אם נתניהו ירכיב אותה ולא הוא לא לוקח סיכון.
ארדן, התגלה כחסר מנהיגות וכחסר חוט שידרה לא רק כשר לביטחון הפנים, אלא גם כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור. נתניהו לא שוכח וכנראה גם לא ישכח לארדן, את חלקו המרכזי בהקמת תאגיד השידור הציבורי שעושה לנתניהו צרות אבל כשיש בחירות כללי המשחק משתנים.
ארדן, חזר כנראה מרחוב בלפור עם דף מסרים, שאתו הזדרז לדקלם יומיים לאחר הפגישה בבית ראש הממשלה בחדשות ערוץ 2 בתוכנית של דנה וייס.
לארדן יש זיכרון קצר. דנה וייס, עיתונאית מנוסה הזכירה לו דברים שאמר באפריל 2007 כשאהוד אולמרט היה ראש הממשלה, ושרים מהימין והשמאל קראו לו באותה עת להשעות עצמו מתפקיד ראש הממשלה בעת החקירות שהתנהלו נגדו.
ארדן היה כבר אז ברברן לא קטן. לא ברור את מי הוא ביקש אז לרצות. אבל הדברים שאמר לפני עשר שנים הם בלתי נשכחים: " שום מקום עבודה, בוודאי שלא משרד ראש הממשלה אינו יכול להרשות לעצמו שמי שאמור לנהל אותו יקדיש את מרב זמנו בניסיונות להיחלץ מזרועות החוק. בכל פעם שאולמרט מגיע לתחתית, הוא מוכיח לנו שניתן לרדת נמוך יותר".
מי שמוכיח שאפשר לרדת נמוך יותר, ומי שיורד נמוך הוא גלעד ארדן ולא אולמרט. ארדן בעל המוסר הכפול, שטוב בדקלומים והרבה פחות במעשים, התקשה להשיב ברצינות לשאלתה של דנה וייס, מדוע מה שנכון לגבי אולמרט לא נכון לגבי נתניהו.
"הליכוד", ינהג נכון אם יחביא את ארדן הליצן, במערכת הבחירות הנוכחית, ולא ישלח אותו לאולפני הטלוויזיה. ארדן הוא סמרטוט אדום עבור 1.600 משפחות של עובדי רשות השידור שמטה לחמם נכרת, ברפורמה המפוארת שהוא יזם.
ספק מי מעובדי רשות השידור או בני משפחותיהם יצביעו בבחירות עבור מפלגה שגלעד ארדן הוא מראשיה.
ארדן הוא אביו מולידו של תאגיד השידור הציבורי בניהולו של המנכ"ל אלדד קובלנץ, שמבקש להתמודד עכשיו על תקופת כהונה נוספת, למרות טיוטת דוח של מבקר המדינה, שמופנית לחברי וועדת האיתור ומבהירה להם במי לא לבחור.
ספק אם קובלנץ "שכח" שנתניהו לא תמך בו למנהל הטלוויזיה החינוכית, והוא זה שלא אישר את מינויו וכניסתו לתפקיד במשך תקופה ארוכה. זה היה כששר החינוך גדעון סער, המליץ על מינויו של קובלנץ בפני הממשלה.
בטוח שנתניהו מבין היום שבתאגיד השידור הציבורי הוא בעל המאה אבל לא בעל הדעה.
3. קול אדוניו?
יעקב ברדוגו הפרשן הפוליטי של תחנת השידור הצבאית "גלי צה"ל", זכה השבוע בתמיכה של ראש הממשלה נתניהו, לאחר שהותקף ע"י מפלגת "כחול לבן", בטענה שהוא לא אובייקטיבי.
חודש לפני הבחירות קשה מאד להתווכח על אובייקטיביות ולא רק זאת הבעיה. מפלגת "כחול לבן", שבה שלושה רמטכ"לים לשעבר, מתעסקת עם הש.ג במקום להתעסק עם הטפלון שמעון אלקבץ שמפקד בעת הזאת על גלי צה"ל.
אלקבץ, שהוא אחד מתומכיו ומקורביו של השר משה כחלון, מתגלה לא רק כטפלון, אלא כחסר חוט שידרה. לו אלקבץ היה מנהל את גלי צה"ל, ומפעיל את סמכותו כפי שמצופה ממנהל ולא מטפלון, מפלגת "כחול לבן", לא הייתה צריכה לפתוח במאבק ציבורי נגד ברדוגו, וראש הממשלה לא היה צריך להיחלץ להגנתו.
מנהל אמיתי שמופקד על שידורי חדשות ואקטואליה שהוא לא בובה, נבחן בדיוק בימים האלה כשעל מנהלי החדשות ומנהלי הרדיו והטלוויזיה, מופעלים לחצים פוליטיים, והם נדרשים ע"י פוליטיקאים להתגמש, ולהעניק סיקור עודף ולעיתים גם לא אובייקטיבי, למפלגה אחת על חשבון האחרת.
אלא שקולו של האלקבץ נדם. לא ברור למה בחר אלקבץ להתאדות, והוא לא מסביר לציבור האם הפרשנות של הפרשן ברדוגו, המועסק אצלו היא על דעתו והאם היא אובייקטיבית .
אלקבץ, חייב להסביר לציבור באיזו דרך הוא מתכוון לנקוט כדי שתחנת השידור הצבאית, שעל שידוריה הוא אחראי לא תהיה יעד להתקפות, דבר שלא זכור ממערכות בחירות אחרות כאשר אלקבץ לא ניהל את התחנה.
יש לי הרושם שהתפקיד שאותו ממלא אלקבץ ענק על מידותיו. מי שמוכר כרכלן כפייתי, אינו מוכר כמנהל דומיננטי, שמפגין ניהול שראוי שיופגן חודש לפני הבחירות.
תחנת שידור צבאית הפכה יעד להתקפות פוליטיקאים וקולו של מפקדה נדם.
הכותב הוא משפטן ששימש מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ויושב ראש אגודת העיתונאים. הוא ממייסדי "יושרה לישראל", וחבר הנהלת התנועה. האמור בטור זה אינו משקף את דעת "יושרה לישראל".
רישום תגובה