משה נסטלבאום
הבלתי מנוצח
טור אישי- בשישי * ח"כ אביגדור ליברמן הפתעת הבחירות גורם לשותפים בקואליציה להזיע * ברוך שפטרנו? לא בטוח, איתן כבל משמיע סימני חיים פוליטיים * לאן נעלם מפקד גלי צה"ל שמעון אלקבץ ומה יש לו לומר על ההרשעה המהדהדת של הדס שטייף * האם נאווה רון ג'קובס נחשפה למשהו נדיר שמביא אותה לזכור במדויק את היום והשעה שבה חשף עצמו לכאורה בני גנץ לפניה ברפת של הכפר הירוק * טור דעה אישי – שלא דופק חשבון *
1. הפתעת הבחירות
2. ברוך שפטרנו
3. איפה הנעלם?
4. בלתי נשכח
"הבלתי מנוצחים", הוא רומן היסטורי של ויליאם פוקנר, שהתרחש בדרום ארצות הברית. הבלתי מנוצח של ישראל הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו שיתחיל בקרוב את הקדנציה החמישית שלו. מערכת הבחירות שהסתיימה השבוע חשפה את הפתעת הבחירות שהוא ח"כ אביגדור ליברמן. הוא נותן עכשיו לכולם להזיע. איתן כבל משמיע לאחרונה סימני חיים פוליטיים, וכצפוי הראשון שקרא ליושב ראש העבודה אבי גבאי להתפטר. לא מפתיע, אין יושב ראש בעבודה שכבל לא חשב שהוא כישלון. המטיף המפלגתי שראה את הדבשת של כל יושבי ראש העבודה עיוור כשזה קשור בו. פסק הדין שהרשיע את הדס שטייף בתביעת לשון הרע שהגיש נגדה השדר והעיתונאי נתן זהבי, מחייב את מפקד גלי צה"ל שמעון אלקבץ להראות לה את הדלת הביתה. אבל אלקבץ, שהוא טפלון מוכר נעלם. האם מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (מיל) אודי אדם יצליח למצוא את אלקבץ ולהסביר לו שהוא כישלון. איך אפשר בלי נאווה ג'קובס שמבקרת בישראל, ולא שוכחת להגיש תלונה במשטרה נגד בני גנץ על מה שראתה לפני 40 שנה והיא עדיין זוכרת.
1 הפתעת הבחירות
אביגדור ליברמן, הוא הפתעת הבחירות הגדולה . לא בנט ולא שקד שמצאו את עצמם בחוץ, וגם לא פייגלין, שחשב שכולם פראיירים.
מרבית הסקרים ניבאו שליברמן לא עובר את אחוז החסימה, אבל ליברמן התייצב מול המצלמות וטען בלהט שהוא יהיה בוודאות בכנסת הנוכחית והוא צדק. מתברר שאין מי שמכיר את מצביעי "ישראל ביתנו' טוב יותר מליברמן. מי כמוהו יודע שיש הבדל גדול בין מה שאומרים מצביעי "ישראל בתינו" לסוקרים ובין מה הם שמים בקלפי.
אחרי יום מורט עצבים, ולילה של ספירת קולות החיילים, התפנה ח"כ ליברמן ללעוג למי שהתכוון להתמודד מולו על תיק הביטחון ואמר שאין בו שמחה לאיד, "בסך הכול זאת התפתחות חיובית שהתופעה הזאת נעלמת" כשהוא מתכוון לנפתלי בנט.
ליברמן, שמפלגתו "ישראל בתינו", תכניס חמישה מנדטים לכנסת, גורם למי שיהיו אולי השותפים העתידים שלו לקואליציה להזיע קצת ויצא לנפוש בווינה. בפוליטיקה לא צריך תמיד למהר בעיקר כשצריכים אותך.
מי כמו ליברמן יודע איך מתנהלים כללי המשחק על לוח השחמט הפוליטי. הוא שעושה זאת בקור רוח מוחלט והצליח להרגיז גם את ח"כ משה גפני מ"יהדות התורה", שהיה נותן הרבה שליברמן לא יעבור את אחוז החסימה.
ההתקפה של ח"כ גפני על ליברמן, התחילה עוד לפני שליברמן נפגש עם ראש הממשלה. גפני, הזדרז להבהיר את עמדתו ולהצהיר שלא יסכים לחקיקת חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית. עבור ליברמן זה אינו איום, והוא כבר הודיע שאין לו בעיה לשרת באופוזיציה.
בסיכום מערכת הבחירות הסוערת שהייתה הקשה והמלוכלכת מכולן, ראוי היה לקבל הסבר מקצועי על הפערים העצומים בין הסקרים שהציגה הטלוויזיה לפני הבחירות, לבין מדגמי הטלוויזיה ביום הבחירות.
אף לא סקר אחד חזה לש"ס שמונה מנדטים. אף לא סקר אחד חזה שבנט ושקד יזדקקו לקולותיהם של החיילים, כדי לדעת אם יעברו את אחוז החסימה, כשם שאף סקר לא חזה שפייגלין יישאר מחוץ לכנסת.
השאלה היא האם גם בסקרים הטלפונים עובדים הנשאלים בעיניים על הסוקרים, או שהמצביעים משנים את דפוסי ההצבעה סמוך ליום הבחירות או לכניסתם לקלפי. הסוקרים יודעים שמצביעים שמתבקשים לחזור על הצבעתם בקלפיות המדגם[WU1] של הטלוויזיה, משלשלים לקלפיות המדגם פתק הצבעה שונה מזה ששלשלו לקלפי ביום הבחירות.
זו הסיבה המרכזית לכך שהסוקרים מתקשים במקרים רבים לחזות את התוצאות הנכונות, ולאחר ספירת קלפיות האמת אנחנו מופתעים מהפער בין הדבר האמתי לבין קלפיות המדגם של הטלוויזיה.
מכיוון שעד היום לא נמצאה שיטה יעילה יותר, גם במערכות הבחירות הבאות יעשה שימוש בסקרים ובקלפיות מדגם, וגם אז נגלה עד כמה הסקרים אינם מדויקים וכמה אסור להאמין להם.
2 ברוך שפטרנו
איתן כבל שאי כניסתו לכנסת הטיבה עם מפלגת העבודה, מתקשה להבין שנמאס לשמוע אותו. "מפלגת העבודה", לא תאלץ מעתה להתעסק התעסקות יום יומית עם עסקן שנמצא במרוץ אחרי כבוד, ותוכל להתפנות בשקט כדי לשקם עצמה בלי רעשי הרקע שיוצר כבל.
רק טבעי היה שאחרי המפלה שכבל ספג באי בחירתו למקום ריאלי בכנסת, נפסיק לשמוע את הטפות המוסר והציונים שהוא מחלק לכל העולם חוץ מאשר לעצמו, אבל כבל מבקש להוכיח שהוא עדיין חי ובועט, ולא דוחה שום הזמנה להתארח באולפני הטלוויזיה על תקן פרשן לא אובייקטיבי.
כבל, ששמו נקשר בעבר בפרשיה מלוכלכת הקשורה למערכת הבחירות להסתדרות, היה צריך להסיק כבר מזמן את המסקנות ולפרוש מעשיה פוליטית. במקום זאת הוא העדיף אז לפתוח במסע של ראיונות ובעיקר ליילל, תחום שהוא מצטיין בו, כשהוא בונה על הזיכרון הקצר של כולנו.
וותיקי מפלגת העבודה שתמכו בכבל בעבר לא קנו הפעם את ניסוחיו מעוררי הגיחוך, וסימנו לו את הדרך החוצה הביתה לראש העין.
מצביעי מרכז מפלגת העבודה לא פראיירים. הם יודעים מי מוסיף כבוד למפלגה, ועל מי אפשר לוותר בקלות. את כבל הם החליטו להוציא ממקום ריאלי ברשימה בכנסת כדי שילך הביתה.
במקום להאשים את עצמו בכך שהוא זה שייצר את התיעוב כלפיו, הזדרז כבל שנלחם בכל יושבי ראש מפלגת העבודה, לצאת שוב להתקפה הפעם נגד היושב ראש הנוכחי אבי גבאי.
גבאי, שיודע מה כבל שווה באמת, לא התייחס אליו, לא ספר אותו, לא שיבץ אותו במערכת הבחירות לכנסת והתעלם ממנו. מה שהטריף את כבל, היה כשגילה שבמפלגת העבודה היחס אליו הוא לא יותר מאשר לאוויר חם.
אבי גבאי, לא מתרגש מכבל, כמי שניהל בעברו אלפי עובדים של חברת "בזק", הוא לא התקשה לטפל במי שהפריע לו להנהיג את המפלגה ועשה זאת שלא כמו קודמיו בהצלחה גדולה.
כבל לא עיכל כנראה עדיין שהמערכת הפוליטית של המפלגה שהייתה לדבריו ביתו השני, לא רוצה אותו בבית. השאלה היא האם יש מי שיוכל לשכנע את כבל שהוא מבזה את עצמו ולכן עדיף לו לסגור את הפה.
ראיתי את כבל בעליבותו חוזר ומציע לאבי גבאי, הצעה צפויה ומקורית "להניח את המפתחות וללכת הביתה". ההצעה העלתה חיוך, וחילצה מרבים את המשפט המוכר: "אין תופסים אדם בצערו".
המפסיד הגדול הוא כבל, האיש עם הפה הגדול שקרוב לגיל שישים, אחרי שנות עסקנות רבות, יפגוש כנראה בקרוב את לשכת העבודה.
אני מכיר רק מעטים שירחמו עליו.
3 איפה הנעלם?
שמעון אלקבץ יודע שמערכת הבחירות הסתיימה והוא יכול סוף סוף לצאת החוצה? מה שקרה בתחנת השידור הצבאית "גלי צה"ל", במערכת הבחירות האחרונה לא קרה מעולם, ועדיין לא זכינו לשמוע את הסבריו של הטפלון שמעון אלקבץ, שמבקש ליהנות מכל העולמות.
בעיצומה של מערכת הבחירות, ניתן פסק דין חשוב בתביעה שהגיש השדר ואיש הרדיו נתן זהבי, נגד כתבת גלי צה"ל הדס שטייף. חשיבות פסק הדין, היא לא רק בסכום הכספי הגבוה שנדרש משרד הביטחון לפצות בו את נתן זהבי, על לשון הרע שהוציאה נגדו הדס שטייף, אלא במה שכתבה השופטת על הדרך המקצועית הלא ראויה שבה התנהלה הדס שטייף, מבלי שקולו של שמעון אלקבץ, האחראי על ניהול התחנה הצבאית נשמע גם הפעם.
העובדה שראש הממשלה הוא גם שר הביטחון, משחקת בעת הזאת לטובתם של שטייף ואלקבץ. יש להניח שראש הממשלה ושר הביטחון, שהוא השר האחראי על גלי צה"ל, אינו רואה בסדר עדיפות גבוה את הצורך שנוצר לטפל באנרכיה בתחנה הצבאית אבל הוא יהיה חייב לעשות זאת בהקדם.
הקנס בסך של 390.000 שקלים שהוטל על הדס שטייף, (שישולם ככל הנראה מקופת מערכת הביטחון), חייב להדליק נורה אדומה אצל האלוף (מיל) אודי אדם, מנכ"ל משרד הביטחון, איש ישר דרך, שמוכר כמי שלא מעגל פינות.
אלוף (מיל), אדם, חייב להתייחס במלוא החומרה לדברים שכתבה השופטת על הדס שטייף, שמכוונים גם לעבר הטפלון הידוע שמעון אלקבץ, שחייב להסביר מדוע שטייף עדיין מועסקת ב"גלי צה"ל". אבל אלקבץ, כהרגלו לא מזדרז לקחת אחריות אם הוא רק יכול.
מה שנכתב על ידי שופטת בית משפט השלום בת"א אושרי, פורסט פרנקל, חושף היעדר מערכת בקרה ראויה בתחנה הצבאית, שאלקבץ אחראי לשידוריה ולתפעולה. אלקבץ, הוא האיש שנושא באחריות שלוחית בכל הקשור להתנהלות התחנה כלפי משרד הביטחון.
הניהול החובבני של "גלי צה"ל", תחת אלקבץ, מחייב התערבות דחופה ובדיקה יסודית של מערכת הביטחון. מה שקורה בגלי צה"ל, הוא כאוס שלא קיים אפילו בתחנת שידור פיראטית.
כך כתבה בין השאר השופטת אושרי פורסט, על פרסומיה של הדס שטייף נגד העיתונאי נתן זהבי: "מעדויות שהובאו לפני עולה כי שטייף, לא ביצעה בדיקה ראויה ולא מילאה את חובתה לבדיקה עיתונאית ראויה, טרם פרסום כה חמור באף לא אחד מהפרסומים.
מדובר בפרסומים קשים, מכפישים, מבזים שמצביעים על התובע כ"עבריין מין" כמעט סידרתי. הנתבעת לא נפגשה ולו עם אחת מהנשים שפנו אליה טרם הפרסומים ונתנה אמונה בביטחונה, באינטואיציה הפנימית שלה ובתחושת בטן, מה שאינו מהווה כלל בדיקה, ובוודאי לא יכול להיחשב כבדיקה עיתונאית ראויה".
אז מה זה אומר? זה אומר ששטייף לא יכולה להמשיך לעבוד כעיתונאית ב"גלי צה"ל", אפילו יום אחד נוסף. זו אותה הדס שטייף שעליה כתבה השופטת שהיא לא פגשה אף לא אחת מהנשים שהשמיעו לכאורה טענות נגד זהבי, אך למרות זאת כתבה דברים ששמעה מהן, מבלי שהייתה לה שום הוכחה לאמיתות הדברים ומבלי שבדקה אותם. לדברי השופטת כתיבתה של שטייף התבססה רק על אינטואציה פנימית ותחושת בטן, שהוכחו לפחות עד לשלב הזה כרחוקות מהמציאות..
האם עיתונאית שעובדת בתחנת שידור צבאית, שכפופה למשרד הביטחון, יכולה לשדר דברים מבלי שבדקה אותם ביסודיות כאשר היא מתבססת רק על תחושותיה, והאם מה שמנחה אותה בעבודתה העיתונאית הם תחושותיה? מתברר שכן.
כששמעון אלקבץ הוא מפקד התחנה, הדס שטייף יכולה להמשיך לעבוד ב"גלי צה"ל" גם מבלי לתת את הדין על המעשה החמור שעשתה ששום מערכת עיתון או אמצעי תקשורת אחר, לא היה עובר על כך לסדר היום.
זו אותה הדס שטייף, שעליה נגזרו מאה שעות עבודות שירות, לאחר שנמצאה אשמה בסיוע לביצוע האזנות סתר, בישיבות סגל הפיקוד של משטרת מחוז תל אביב, שאותם ביצע מי שהיה כתב הפלילים של גלי צה"ל. זו אותה הדס שטייף שנערך לה בירור משמעתי לאחר שכתבה בין השאר לאושרה אסף, יושבת ראש הארגון לזכויות השוטרים "לא את פרסמתי את השחיתות שלך אישה קטנה וחולה, מויש מוכר לך? תביני מה אני יודעת עליך".
אסף התלוננה כי שטייף סוחטת אותה ומאיימת עליה, לאחר שטענה בצדק ששטייף אינה ראויה להיות חברה בבית הדין של מועצת העיתונות בעקבות מעורבותה בהאזנות סתר.
זו גם אותה הדס שטייף, שנגדה ונגד "גלי צה"ל", הגיש אפי נווה, שהיה יושב ראש לשכת עורכי הדין תביעה בסך של שבעה מיליון שקלים על פריצה למכשיר הטלפון הנייד שלו. גם בעניין זה נדם קולו של האלקבץ, שראוי היה שיסביר מה מידת מעורבותו ואחריותו בעניין.
לא מוגזם שבשמה של עובדת אחת נקשרת התנהלות לא ראויה, בלשון המעטה, במספר לא קטן של מקרים, והמערכת אינה מראה לה את הדלת הביתה?
מה עושה בעניין זה מי שאמור להיות אחראי על תקינות השידורים ותקינות הניהול של התחנה הצבאית שזה בדיוק תפקידו?
הגיע הזמן שמערכת הביטחון תטפל בטפלון שמעון אלקבץ, שהתפקיד ענק על מידותיו. בתקופה הקצרה שהוא מנהל את גלי צה"ל, הוא הוכיח לא רק איך דברים לא צריכים להתנהל אלא גם מה הוא שווה.
4 בלתי נשכח
נאווה רון ג'קובס מניו יורק באה לביקור מולדת. זמן קצר לאחר שהיא נחתה בישראל היא התייצבה בתחנת המשטרה צפון ירקון, כדי להגיש תלונה נגד בני גנץ, שלטענתה חשף עצמו לפניה בחודש מרץ 1978 כלומר לפני 41 שנים.
ממה שלא ניתן להתעלם הוא מהתאריך והשעה המדויקים שמצוינים בתלונה למשטרה. שבהם לטענת ג'קובס, התרחש לכאורה האירוע ברפת של הכפר הירוק. 3.4.1978 הוא התאריך והשעה היא 16.00. הפרטים האלה נכתבו במפורש בטופס התלונה.
זה כנראה מה שקורה כנראה כשאתה נחשף לדבר נדיר שאותו לא שוכחים בקלות, גם כחולפים ארבעה עשורים. האם זהו זיכרונה יוצא הדופן של המתלוננת, שמאפשר לה לזכור את התאריך והשעה המדויקים, או אולי זאת הטראומה שחוותה ממה שראתה.
מכיוון שאני משוכנע שאת טופס התלונה לא הדליפה משטרת ישראל, כשם שאני משוכנע שגם משטרת ניו יורק, היא לא זו שהדליפה את צילום התלונה שהגישה ג'קובס בניו יורק, צריך רק להמתין ולראות מתי תסגור המשטרה את התלונה תחת הסעיף התיישנות, מבלי שתטרח אפילו לזמן את בני גנץ לחקירה.
הכותב הוא משפטן ששימש מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ויושב ראש אגודת העיתונאים. הוא ממייסדי "יושרה לישראל", וחבר הנהלת התנועה. האמור אינו מבטא את עמדת יושרה לישראל.
רישום תגובה